טענת קיזוז בדיני שטרות 

תקופה ארוכה שררה מחלוקת בשאלה, האם טענת קיזוז יכולה לשמש הגנה מפני חוב שיטרי או שמא היא עומדת כטענה טובה כלפי חוב חוזי רגיל בלבד[1]. במשך הזמן, התחזקה הדעה לפיה אין מניעה לקזז סכום קצוב אף כלפי חוב שיטרי וזאת בדומה להגנה של כשלון תמורה חלקי קצוב כלפי מימוש שטר. יחד עם זאת, תנאי הכרחי להחלת טענת הקיזוז הוא כי הטוען לו, יעמוד בתנאים הדיוניים של פירוט הטענה כדבעי ולכן, אין די באמירה גרידא ועל הטוען אותה להתכבד ולפרט את מלוא טענותיו בנושא הקיזוז ולשכנע לכאורה בקיומה של זכות בת-קיזוז[2].
לעניין העלאת זכות הקיזוז כטענת הגנה בבקשת רשות להתגונן הוטבעו העקרונות הבאים:
האחד, טענת הקיזוז הינה טענת הגנה אפשרית ככל טענה אחרת[3].
השני, טענת קיזוז אשר מבקשים להסתמך עליה בקשר לבקשת רשות להתגונן חייבת להיות מועלית בתור תביעה מסויימת וברורה ולא על דרך הסתם, ועל התצהיר לתת ביטוי בצורתו, בתוכנו למסויימות ובהירות כנדרש[4].
השלישי, טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת.
הרביעי, יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה בדרך שמנסחים כתב תביעה[5]. הטענה חייבת להיות מועלית בצורה מפורטת וברורה, ויש בה תשתית עובדתית מספיקה כדי לסמוך עליה את סכומי הנזק.
החמישי, טענת קיזוז היא טענת הגנה להבדיל מתביעה שכנגד.
סכום בלתי-קצוב לא ניתן לקיזוז למול תביעה שיטרית. יחד עם זאת, סכום קצוב שפורט, יכול להיות בסיס לקיזוז[6].
במקרה, ו"החיוב השיטרי והחוב הכספי אינם נובעים מעסקה אחת - הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב. מסקנה זו מתבקשת מתחולת הדין הכללי בענייני קיזוז על חיוב שיטרי. היא עולה בקנה אחד עם שלושת הטעמים המונחים ביסוד הקיזוז בין צדדים סמוכים ואלה הם: (א) מניעת העוול הנובע מאכיפת התחייבויותיו של צד לחוזה בשעה שהופרה התחייבות כלפיו; (ב) הצגה מהימנה של מכלול היחסים שבין הצדדים; (ג) חסכון בהליכים משפטיים מיותרים. שלשות השיקולים הללו תופסים גם בדיני שטרות"[7].
ב- ע"א (ת"א-יפו) 2827/06[8] קבע בית-המשפט:
"18. לעניין טענת הקיזוז שטען המערער, דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שיטרי בין צדדים קרובים, כאשר אם החיוב השיטרי והחוב הכספי נובעים מתוך "עסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השיטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. כאשר הם אינם נובעים מ"עסקה אחת" - ניתנים לקיזוז רק חובות קצובים. עצם העלאת הטענה לקיזוז התחייבות חוזרת כנגד התחייבות לפי שטר יכולה להצדיק מתן רשות להתגונן.
יחד עם זאת, אין די להעלות טענת קיזוז באופן סתמי ומעורפל ויש לפרט את טענת הקיזוז והנזקים באופן דווקני (גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית) 391-389)."
זאת ועוד. על-מנת לזכות בזכות "לקזז", יש להצביע על מקור טענת הקיזוז. כלומר, "בכדי שטענת הקיזוז תקנה למערער רשות להתגונן, עליו להצביע, לפחות לכאורה, על כך שביטול העסקה נעשה כדין, וכי בשל כך קמה לתורי סקופ זכות קיזוז, ואין די ב'הנחה' כי אכן זהו המצב"[9].
ב- ת"א (ת"א-יפו) 76860/04[10] קבע בית-המשפט כי "טענות הקיזוז אשר העלה הנתבע בתצהירו הינן כלליות ואינן מפורטות ברמה הנדרשת לצורך ביסוסן של טענות קיזוז."



--------------------------------------------------------------------------------

[1] לגישות השונות ראו בר"ע 125/80 לאופר נ' שטגמן, פ"ד לד(4) 527 (1980); ע"א 645/81 תעשיות הצפון נ' ש' פרידמן ושות', פ"ד לו(3) 757 (1982).
[2] ראה גם ע"א (י-ם) 2053/01 מינבר הנדסה נ' נגה חברה, תק-מח 2001(3) 46178 (2001)
[3] ע"א 544/81 מנחם קיהל נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518 (1982).
[4] ע"א 457/85 פסי נ' אילן, תק-על 87(2) 314 (1987).
[5] בש"א 3139/06 ביזאוי נ' מאל המרכז ארזי לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, פדאור 06(33) 582 (2006).
[6] ע"א (י-ם) 4150/98 מוצרי מחצבה נ' רפאל, תק-מח 98(4) 668 (1998).
[7] ד' בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שביעית, 2004) 184.
[8] ע"א (ת"א-יפו) 2827/06 נופשים אלי נופש ותיירות בע"מ נ' ים המלח רויאל הוטל מנג'מנט בע"מ, תק-מח 2008(2) 11639 (2008).
[9] ע"א 2510/93 יצחק נ' הסתור בע"מ, תק-על 94(3) 191 (1994).
[10] ת"א (ת"א-יפו) 76860/04 שפיר אספלט בע"מ נ' חתוכה רפי, תק-של 2008(2) 14207 (2008).